אנחנו עושים מאמצים רבים לעדכן תוכן אמין ומדויק ולא נפרסם דבר בלי הוכחות. במידה ומצאתם שגיאה פנו אלינו ונבחן כל דבר לגופו.
לחצן מצד שמאל בפינה העליונה לחיפוש לפי ערים ותגיות!
ירושלים
נגד אליעזר שמיאלוב הוגש כתב אישום לבית משפט השלום בחדרה, המייחס לו עבירות של מעשים מגונים בקטינים שטרם מלאו להם 14 שנים, מעשים מגונים תוך ניצול יחסי מרות ותקיפה סתם. על פי הנטען בכתב האישום, במהלך החודשים יולי ואוגוסט 2008, נהג המשיב להגיע לבית כנסת באור עקיבא, להתפלל שם, להשגיח על הילדים המגיעים למקום ולבצע עבודות מזדמנות שונות. במספר הזדמנויות, כך נטען, נהג המשיב להכות את הילדים שבאו למקום ושהו בו על מנת להשתתף בשיעורי תורה. לאחר אחד משיעורים אלו ניגש המשיב לאחד הילדים, חיבק אותו ונגע באיבר מינו מעל למכנסיו – תוך שהוא ממשש אותו. בהמשך, נגע המשיב בישבנו של אותו ילד. המשיב הואשם עוד, כי הכניס את ידו לחולצת אחד הילדים ואף נישק מספר ילדים בהזדמנויות שונות. 3. עם הגשת כתב האישום התבקשה הארכת מעצרו של המשיב עד לתום ההליכים המשפטיים כנגדו. בתאריך 7.1.2009 – ובהסכמת המשיב, לאחר שלא יכול היה להציע חלופת מעצר הולמת, החליט בית המשפט על מעצרו של המשיב עד תום ההליכים המשפטיים נגדו. עוד טרם החלטתו זו של בית המשפט, התקיימה ישיבת הקראה פורמאלית של כתב האישום בתאריך 18.12.2008 ונקבע כי המשיב ימסור תגובה מפורטת לכתב האישום במועד מאוחר יותר, מבלי שנקבע מועד לכך. המבקשת לא ניהלה מעקב ראוי אחר התיק ורק בתאריך 30.7.2009 גילתה כי טרם נמסרה תשובת המשיב לכתב האישום (אף שחלפו יותר משבעה חודשים מעת ההקראה הראשונית) ולמעשה משפטו של המשיב לא החל בפועל. המבקשת הגישה לפיכך בקשה דחופה לקביעת מועד דיון לצורך מסירת תשובת הנאשם לכתב האישום. בעקבות הבקשה, נקבע דיון לתאריך 30.8.2009 – ורק במועד זה כפר המשיב באישומים המיוחסים לו. בעקבות התקלה האמורה, נקבע מועד ראשון לשמיעת הוכחות בתיק רק לתאריך 1.10.2009, כאשר בתאריך 14.9.2009 אמורים לחלוף תשעה חודשים מעת שנעצר המשיב עד תום ההליכים. המדינה מבקשת איפוא להאריך את מעצרו של המשיב בתשעים ימים מכוח סעיף 62 לחוק המעצרים. בבקשתה טוענת המדינה כי המעשים המיוחסים למשיב מעידים על מסוכנותו הרבה לציבור. כן נלמדת מסוכנותו גם מעברו הפלילי הקודם, הכולל עבירות של סמים, רכוש, תקיפת שוטרים ואף עבירה של מעשה מגונה בקטין, בגינן ריצה בעבר מאסרים קודמים. בנוסף, תלוי ועומד נגד המשיב מאסר מותנה בן 18 חודשים, שנגזר עליו בגין עבירות אלימות שביצע. (אחרי הרבה שנים פגע שוב!!)
חיפה
אבנר כהן, יליד שנת 1966 , הורשע על פי הודאתו במעשי עבירה לפי סעיף 347 (א) לחוק העונשין, תשל"ז- 1977 , ובית המשפט המחוזי בחיפה השית עליו עונש מאסר לתקופה של שמונה עשר חודשים, מתוכם עשרה חדשים לריצוי בפועל והיתרה על תנאי. המדינה מערערת לפנינו על קולת העונש. .2המעשה נשוא הערעור אירע עת שימש המשיב בתפקיד של מדריך חינוכי במוסד שבו שהו חניכים לצורך הסתכלות ואיבחון. בחודש אוגוסט 1991 נמצא במוסד החנוכי האמור גם המתלונן, יליד שנת .1976ביום 18.8.91הראה המשיב למתלונן תמונות פורנוגרפיות ואמר לו לאונן בנוכחותו, דבר שהמתלונן עשה. המשיב אף הציע למתלונן לשוב לחדרו לשם מעשה אוננות נוסף והלה סירב. ביום 27.8.91בהיות המשיב והמתלונן בבריכה הזמין המשיב את המתלונן למקלחת. המשיב פשט את בגדיו והציע למצוץ את איבר מינו של המתלונן והלה סירב. לאחר זמן ובמקום אחר נעתר המתלונן להצעה נוספת כאמור מצידו של המשיב. אירוע נוסף דומה קרה זמן מה לאחר מכן בחדר אחר במוסד וגם כאן נעתר המתלונן לבקשותיו של המשיב. .3בית המשפט המחוזי הדגיש את הנסיבות החמורות שבהן בוצעו עבירותיו של המשיב. השופטת המלומדת כתבה בגזר דינה כי המתלונן בו מדובר הינו לכאורה קטין בעייתי, שכן הגיע למוסד הנזכר לצורך איבחון והסתכלות במצוות בית משפט לנוער, והמשיב, כמדריך החינוכי של המתלונן, היה מודע למצבו של המתלונן ולסיבת שהייתו במוסד. עוד ציין בית המשפט המחוזי כי נטיותיו המיניות של המתלונן אינן יכולות לשמש גורם מקל הן בהיותו של המתלונן קטין, הן לאור יחסי המרות בהם ע"פ 159/93
חולון, ראשון לציון
ויקטור תשובה אוהב קבוצת כדורגל מוכר ומעריץ נערים מושבע, היום עובד באבטחה בעירית חולון, למרות שנעצר לפני שנים רבות ונחקר בגין הטרה מינית וחשיפה איבר בפני קטין. הבנתם למה פניו לא מופיעים בפייסבוק?
חיפה
ע"פ 4607/99 המשיב (יליד 1973 ) הורשע על-פי הודאתו בשתי פרשיות של ביצוע מעשים מגונים בקטינים בנסיבות מחמירות. בגדר הפרשה הראשונה נמצא אשם כי במקרים רבים, במשך תקופה העולה על שנה, עשה מעשים מגונים בילד כבן .13.5מתלונן זה היה אחי חברתו של המשיב, והמשיב עשה בו את המעשים במהלך טיולים משותפים שערך בחברתו, תוך ניצול קירבתו לילד והאמון שרחש לו. במקרה האחרון ניסה המשיב להחדיר את איבר מינו לפי הטבעת של המתלונן. לנוכח תגובתו החריפה של הקטין חדל ממעשהו, אך נראה שבעקבות מעשה זה, שהיה חמור מכל שנעשה בו עד לאותו היום, התלונן עליו הקטין, וכך נחשפה הפרשה. במסגרת פרשת האישום השניה הורשע המשיב בעשיית מעשה מגונה בנסיבות מחמירות בקטין אחר, ילד כבן .15 בית המשפט המחוזי גזר על המשיב שלוש שנות מאסר מחצית התקופה מאסר בפועל
בת ים
15 שנות מאסר למנהל סניף 'אל המעיין' שאנס קטינה אילן מור-חי,חבר מועצת עיריית בת ים לשעבר, הורשע באונס ובמעשים מגונים בקטינה, שבאה אליו לבית הכנסת ללמוד תורה
תל אביב
תום כוכבי היה כוכב אצל אהרון ברק, וכתב מאמרים ואמרו שהוא בדרך לגדולה, אחרי שנתפס על ידי "צייד הפדופילים" אבי דוביצקי, הוא נעצר. הוא נטש כל קריירה בתחום המשפט לאחר מעצרו.
ירושלים
בחודש ינואר 2010 הוגש נגד המשיב כתב אישום המייחס לו, בשלושה אישומים, עבירות של מעשה מגונה בקטין ושלושה מקרים של מעשה סדום בקטין. לפי הנטען בכתב האישום, המשיב – ששימש כגבאי בית כנסת בירושלים – קשר קשרי חברות עם קטין מוגבל בשכלו (להלן: המתלונן). האישום הראשון, מתאר אירוע שהתרחש בקיץ 2007, שבו הציע המשיב למתלונן להצטרף אליו לטיול ברכבו, במהלך הנסיעה עצר המשיב את הרכב, הפשיט את המתלונן וביצע בו מעשה סדום.
כפר כנא
בש"פ 4363-12 מדינת ישראל נ' אשרף אבו נאסר עברין ו פדופיל אשרף אבו נאסר.
שפרעם
בשארה זהראן ו תומה מוהנה זהראן, פגעו בקטיהנ והוגש כנגד כתב אישום, והם ביקשו להיות במעצר בית ושאמא ואבא ישגיחו עליהם, והלכו עד לעליון בבקשה..
תל אביב
תקציר החלטה – בש"פ 2714/94 מדינת ישראל נ' מקונן ואח' בית המשפט: בית המשפט העליון בירושליםשופט: יעקב זמירתאריך: 30.5.1994 רקע ההליך: שלושה משיבים הואשמו בבית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (ת"פ 198/93) בעבירות מין חמורות: אינוס קטינה שטרם מלאו לה 14, ניסיון אינוס ומעשים מגונים. המעשים בוצעו בשתי ילדות בגילאי 8–11 ו-9–10. מצב המעצר: השלושה נעצרו ב-21.5.1993. משיבים 1 ו-2 הושארו במעצר עד תום ההליכים; עררם נדחה. המשיב 3 נותר במעצר לאחר שלא קיים תנאים לשחרור לחלופה במסגרת שירות צבאי. הכרעת הדין: ביום 17.5.1994 ניתנה הכרעת דין: משיב 1 הורשע בשלושה מעשים מגונים. משיב 2 הורשע באינוס. משיב 3 הורשע באינוס, ניסיון אינוס ומעשה מגונה. הבקשה: המדינה ביקשה להאריך את מעצרם לפי סעיף 54 לחוק סדר הדין הפלילי, לאחר שחלפה שנה למעצרם – מועד שבו יש לשחרר עצור אם לא הוצא צו שיפוטי.
ירושלים
תקציר – ע"פ 4565/20 מדינת ישראל נ' יששכר חברה (19.7.2020) בית המשפט: העליון השופט: עוזי פוגלמן נושא: בקשת איסור פרסום של שמו של הנאשם שהורשע בעבירות מין בקטינים
ירושלים
מעצר עד תום ההליכים בעקבות כתב אישום בגין עבירות מין בקטינה רקע: המשיב הועמד לדין בבית המשפט המחוזי בירושלים בגין שלוש עבירות חמורות: מעשה מגונה בקטינה, מעשה מגונה בכוח ואינוס. הילדה הייתה כבת שמונה בזמן האירועים, שהתרחשו לכאורה בדירה בה התגורר המשיב. על פי כתב האישום, המשיב פיתה את הילדה להתקלח עמו כשהם עירומים, ביצע בה מעשים מגונים, ואף אנס אותה באצבעו באירוע נפרד. החלטת בית המשפט המחוזי: למרות שקבע כי יש לתת אמון בדברי הילדה וכי קיימת מסוכנות ממשית מצד המשיב, החליט בית המשפט לשחררו למעצר בית בבית הוריו בלוד, תוך ציון קשיים מסוימים בראיות – בין היתר בשל דברי האם שהילדה נוטה לפנטז ודיווח ישן של פסיכולוגית שטיפלה בה. הערעור: המדינה עררה לבית המשפט העליון בבקשה להורות על מעצר עד תום ההליכים. הכרעת בית המשפט העליון (השופט מ' חשין): צפה בקלטות חקירת הילדה על ידי חוקרת הילדים יסמין אבירן.
באר שבע
ישי חדד הואשם בבית המשפט המחוזי בבאר שבע בביצוע מעשים מגונים ובמעשה סדום בשני נערים בני 10, תושבי אותו בניין מגורים, במהלך השנים 1991–1992. בית המשפט המחוזי זיכה את חדד מכל האישומים. המדינה ערערה על זיכויו.
נצרת
ליאור בוסקילה הורשע על-פי הודאתו בכתב אישום מתוקן במסגרת הסדר טיעון בשתי עבירות של ניסיון לגרם אינוס בקטינה מתחת לגיל 14, לפי סעיף 345(א)(3) + סעיף 350, ובצירוף סעיף 25 לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: חוק העונשין); ניסיון למעשה מגונה בקטינה מתחת לגיל 14 (ריבוי עבירות), לפי סעיף 348(א) בנסיבות סעיף 345(א)(3), ובצירוף סעיף 25 לחוק העונשין; ניסיון הטרדה מינית של קטינה מתחת לגיל 15, לפי סעיף 5(א) + 3(א)(6)(א) לחוק למניעת הטרדה מינית, התשנ"ח-1998 (להלן: החוק למניעת הטרדה מינית), ובצירוף סעיף 25 לחוק העונשין. עוד הורשע המשיב על יסוד הודאתו בת"פ 40557-12-18 (שלום-חיפה), תיק שצורף לבקשת המשיב, בעבירה של ניסיון למעשה מגונה בקטינה מתחת לגיל 14, לפי סעיף 348(א) בנסיבות סעיף 345(א)(3), ובצירוף סעיף 25 לחוק העונשין; ובעבירה של ניסיון להטרדה מינית של קטינה מתחת לגיל 15 לפי סעיף 5(א) + 3(א)(6)(א) לחוק למניעת הטרדה מינית, ובצירוף סעיף 25 לחוק העונשין. תיאור המעשים בכתב האישום דוחה ומעורר שאט-נפש. אציין אך זאת, שהמשיב קיים שיחות רבות עם "מעיין", סוכנת משטרתית שהציגה את עצמה כקטינה בת 13 וחצי. השיחות החלו ב"טוטאל צ'אט", עברו ל"סקייפ", ובמהלכן הִנחה המשיב ושכנע את "מעיין" לבצע מעשים מיניים בגופה, הפציר בה לשלוח תמונות עירום שלה, ושלח אליה תמונות עירום שלו ושל קטינות אחרות. אפשר להימנע מלפרט את פרטי הדברים, משום שהמשיב אינו עומד עוד על ערעורו (מלכתחילה ערער גם על הכרעת הדין); כך על-פי המלצתנו, בגמר הדיון, שאז, גם זאת בהמלצתנו, הוסכם על החמרה בעונש, כפי שיפורט להלן. בטרם נגיע אל 'השורה התחתונה', שומה לחזור ולהתריע מפני העבריינות הנדונה כאן, עבריינות-מין במעבה האינטרנט. בקלות בלתי-נסבלת, בחסות האנונימיות, ובזמינות המתאפשרת ברשת האינטרנט ובחדרי הצ'אט, יוצרים עברייני-מין קשרים, גם עם קטינים וקטינות שדעתם קלה, אישיותם עדיין לא מגובשת, והם ניתנים להשפעה בקלות. עברייני-המין, מוּנעים מרצון לסיפוק מיני, מפעילים מניפולציות כלפי אותם קטינים וקטינות, משכנעים אותם לשתף פעולה, לבצע בעצמם מעשים מיניים, להפיץ תמונות עירום, וכיוצא באלה מרעין בישין. התמונה המצטיירת – מדאיגה. הובאו לעיוננו נתונים מאת יחידת הסייבר 105 של משטרת ישראל: למעלה מ-100 אירועים התקבלו וטופלו במוקד מדי חודש בחודשו בשנת 2020, מחציתם לגבי פגיעות על רקע מיני. מרבית הנפגעים בגילאי 14-12, כשני-שליש מן הנפגעים הן ילדות ונערות. ממדי התופעה הולכים וגדלים, מספר האירועים הנפתחים במוקד 105 מדי חודש בשנת 2020, הוכפל לעומת שנת 2019. בחסות האנונימיות והריחוק הפיזי משתחררים גם אנשים נורמטיביים לכאורה מחסמים ועכבות. ההגנה על קרבנות פוטנציאליים במרחב הוירטואלי, קשה מן ההגנה עליהם במרחב הפיזי (בש"פ 2065/13 פלוני נ' מדינת ישראל, פסקה 4 (22.3.2013)). 4. צריך להֵחלץ חושים ולעשות מעשה לצורך טיפול ב'מכת מדינה' זו. במה שנוגע לבית המשפט – עלינו להחמיר בענישה על עברייני-מין וירטואליים; למען יראו וייראו. הענישה צריכה לבטא את הסלידה מן המעשים הללו, את פגיעתם הרעה, ואת הצורך במעטפת של הגנה על קטינים ברשת האינטרנט. --- סוף עמוד 4 --- 5. בהמלצתנו, בגמר הדיון, הוסכם כאמור על החמרה בעונש, אם כי, בנסיבות העניין – בשיעור מתון. ההחמרה – מכיוון שהעבירות כאמור קלות לביצוע, ונזקן רע ומר. השיעור המתון – בהתחשב בנסיבותיו האישיות הקשות של המשיב ותקופת המעצר הארוכה באיזוק אלקטרוני. החלטנו אפוא על העמדת עונש המאסר על 12 חודשי מאסר ויום אחד, חלף 10 חודשי מאסר על-פי גזר הדין. שאר רכיבי גזר הדין יעמדו בעינם.