ישי חדד

תקציר פסק הדין של בית המשפט העליון בע"פ 569/94 מדינת ישראל נ' ישי חדד (22.7.1996)

בית המשפט: בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים

הרכב השופטים: גבריאל בך, מישאל חשין, יצחק זמיר

רקע: ישי חדד הואשם בבית המשפט המחוזי בבאר שבע בביצוע מעשים מגונים ובמעשה סדום בשני נערים בני 10, תושבי אותו בניין מגורים, במהלך השנים 1991–1992. בית המשפט המחוזי זיכה את חדד מכל האישומים. המדינה ערערה על זיכויו.

עיקרי פסק הדין של בית המשפט המחוזי:

• בית המשפט הביע ספק במהימנות הנערים, ובמיוחד של ח', בשל סתירות, עדויות על ניסיונות השפעה ודפוסי התנהגות בעייתיים.

• הנער ר' חזר בו מהתלוננותו וטען כי פעל בהשפעת ח'.

• חדד הודה בפרטי המעשים בחקירתו במשטרה, אך טען בהמשך כי ההודאה נגבתה תחת לחץ.

• בית המשפט קבע כי ההודאה קבילה, אך נתן לה משקל מועט בשל ספקות לגבי רצוניותה והעדר חיזוקים.

• נקבע כי קיימים חשדות כבדים אך לא הוכחה אשמה מעבר לספק סביר.

פסק הדין של בית המשפט העליון:

• הערעור התקבל בחלקו. נקבע כי מדובר במקרה חריג המצדיק התערבות בממצאים עובדתיים.

• השופט בך הדגיש את פרטי ההודאה, שניתנה באופן חופשי ומכילה מידע שרק מבצע המעשים יכול היה לדעת.

• בית המשפט מצא שההודאה אמינה ומתיישבת בחלקה עם דברי ח'.

• לא נמצאה תשתית לטענות על כפייה או על מקור חיצוני למידע שבהודאה.

• ההודאה, בצירוף ראיות מסייעות מדברי ח', הספיקה להרשעת חדד בביצוע עבירות המין כלפי ח'.

• הערעור ביחס לר' נדחה בשל העדר הודאה חד-משמעית ותמיכה ראייתית.

סיכום:

• הורשע בעבירות כלפי הקטין ח'.

• זוכה מהאישומים הנוגעים לקטין ר'.

• התיק הוחזר לבית המשפט המחוזי לשמיעת טיעונים לעונש.

• נאסר לפרסם כל פרט מזהה של הקטינים.