יוסף סקורי

לאחר הקראת גזר הדין, עתר בא כוחו של הנאשם, עו"ד גבאי, לבית המשפט בבקשה שהנאשם ירצה את עונשו בדרך של עבודות שירות. בקשה זו נבעה מהטענה כי הנאשם "נופל בין הכיסאות" - מצד אחד אינו מאובחן כמפגר או כחולה נפש באופן מלא, אך מצד שני שירות המבחן והשירותים החברתיים מציינים כי הוא סובל מפיגור חלקי וזקוק לשיקום תעסוקתי וטיפול בתחום החברתי-מיני. הסניגור הדגיש כי המערכות המוסדיות הקיימות אינן נותנות מענה הולם לאנשים במצבו.

חוות דעת שהוגשה לבית המשפט מטעם הממונה על עבודות השירות אישרה כי הנאשם מוגדר כמפגר בעל נכות בשיעור 100%, וכי הוא מוגבל לביצוע עבודות פשוטות בלבד. על רקע נתונים אלו, המליץ הממונה לאפשר לנאשם לרצות את עונשו בעבודות שירות, תוך תקופת ניסיון של חודש ימים, שלאחריה יחזור ויגיש חוות דעת נוספת לגבי השתלבותו והתאמתו. בא כוח הנאשם אף ציין כי עיריית קריית גת, המקבלת אסירים לעבודות שירות, מוכנה לקחת את הנאשם תחת חסותה, וכי סגן ראש העיר הממונה על אגף הרווחה מכיר את הנאשם.

התובעת, עו"ד וינשטיין, התנגדה לבקשה וטענה כי בנסיבות העניין העונש הראוי הוא מאסר בפועל ממש.

לאחר לבטים ארוכים, החליטה השופטת רחל ברקאי לאפשר לנאשם לרצות את עונשו בדרך של עבודות שירות. בהחלטתה, נימקה השופטת כי אין זה המקרה שבו יש להחמיר עם הנאשם עד תום, הן בשל נסיבותיו האישיות ומצבו השכלי-חברתי, והן בשל העובדה שחלפו למעלה משלוש שנים מאז ביצוע המעשה החמור, ומאז לא יוחסה לנאשם עבירה דומה נוספת.

בהתאם להחלטה, הנאשם יחל לרצות את עונשו בעבודות שירות ביום 22 באוקטובר 2000, במקום ובזמן שייקבע על ידי הממונה. בתום חודש מתחילת ריצוי עבודות השירות, ידווח הממונה לבית המשפט על אופן השתלבותו של הנאשם, והתיק יובא בפני השופטת לתזכורת פנימית ביום 22 בנובמבר 2000.

החלטה זו מדגישה את המורכבות שבמערכת המשפטית בעת הכרעה בעונש, תוך התחשבות באיזון בין חומרת העבירה לבין נסיבותיו האישיות והמיוחדות של הנאשם, ובמטרה לאפשר שיקום וטיפול במקרים המתאימים.