אליעזר שמאילוב

נגד אליעזר שמיאלוב הוגש כתב אישום לבית משפט השלום בחדרה, המייחס לו עבירות של מעשים מגונים בקטינים שטרם מלאו להם 14 שנים, מעשים מגונים תוך ניצול יחסי מרות ותקיפה סתם. על פי הנטען בכתב האישום, במהלך החודשים יולי ואוגוסט 2008, נהג המשיב להגיע לבית כנסת באור עקיבא, להתפלל שם, להשגיח על הילדים המגיעים למקום ולבצע עבודות מזדמנות שונות. במספר הזדמנויות, כך נטען, נהג המשיב להכות את הילדים שבאו למקום ושהו בו על מנת להשתתף בשיעורי תורה. לאחר אחד משיעורים אלו ניגש המשיב לאחד הילדים, חיבק אותו ונגע באיבר מינו מעל למכנסיו – תוך שהוא ממשש אותו. בהמשך, נגע המשיב בישבנו של אותו ילד. המשיב הואשם עוד, כי הכניס את ידו לחולצת אחד הילדים ואף נישק מספר ילדים בהזדמנויות שונות. 3. עם הגשת כתב האישום התבקשה הארכת מעצרו של המשיב עד לתום ההליכים המשפטיים כנגדו. בתאריך 7.1.2009 – ובהסכמת המשיב, לאחר שלא יכול היה להציע חלופת מעצר הולמת, החליט בית המשפט על מעצרו של המשיב עד תום ההליכים המשפטיים נגדו. עוד טרם החלטתו זו של בית המשפט, התקיימה ישיבת הקראה פורמאלית של כתב האישום בתאריך 18.12.2008 ונקבע כי המשיב ימסור תגובה מפורטת לכתב האישום במועד מאוחר יותר, מבלי שנקבע מועד לכך. המבקשת לא ניהלה מעקב ראוי אחר התיק ורק בתאריך 30.7.2009 גילתה כי טרם נמסרה תשובת המשיב לכתב האישום (אף שחלפו יותר משבעה חודשים מעת ההקראה הראשונית) ולמעשה משפטו של המשיב לא החל בפועל. המבקשת הגישה לפיכך בקשה דחופה לקביעת מועד דיון לצורך מסירת תשובת הנאשם לכתב האישום. בעקבות הבקשה, נקבע דיון לתאריך 30.8.2009 – ורק במועד זה כפר המשיב באישומים המיוחסים לו. בעקבות התקלה האמורה, נקבע מועד ראשון לשמיעת הוכחות בתיק רק לתאריך 1.10.2009, כאשר בתאריך 14.9.2009 אמורים לחלוף תשעה חודשים מעת שנעצר המשיב עד תום ההליכים. המדינה מבקשת איפוא להאריך את מעצרו של המשיב בתשעים ימים מכוח סעיף 62 לחוק המעצרים. בבקשתה טוענת המדינה כי המעשים המיוחסים למשיב מעידים על מסוכנותו הרבה לציבור. כן נלמדת מסוכנותו גם מעברו הפלילי הקודם, הכולל עבירות של סמים, רכוש, תקיפת שוטרים ואף עבירה של מעשה מגונה בקטין, בגינן ריצה בעבר מאסרים קודמים. בנוסף, תלוי ועומד נגד המשיב מאסר מותנה בן 18 חודשים, שנגזר עליו בגין עבירות אלימות שביצע. (אחרי הרבה שנים פגע שוב!!)