אבנר כהן

היה המתלונן  נתון ביחסו למשיב והן לאור נסיבות הימצאו של המתלונן במוסד החינוכי.

בתסקיר שהוגש לבית המשפט המחוזי מתוארת אישיותו של המשיב ומנסים למצוא

הסבר לנסיבות שהניעוהו לבצע את המעשים שבהם הורשע. ההמלצה בתסקיר היתה

להשית על המשיב עונש מאסר אותו יבצע בעבודת שירות. מהדברים  המשלימים שנמסרו

       לנו על ידי שירות המבחן למבוגרים עלתה בעייתיות  בחיי המשפחה של המשיב

       וכן נאמר לנו שהוא זקוק להתייחסות טיפולית על מנת לשחרר לחץ נפשי עודף

ממנו הוא סובל. כמו כן הובא לידיעתנו שלמשפחת המשיב תינוק בן שנה, אשתו בהריון ואין לה מי שיטפל בילדים, בעת הצורך, אם יימצא המשיב במאסר לתקופה ארוכה. גם  נאמר לנו שהמעשים שביצע המשיב במתלונן לא החמירו באופן משמעותי את מצבו של האחרון. בישיבת בית המשפט מיום  9.2.93הודע לנו ששירות בתי הסוהר הכין דו"ח איבחון אודות המשיב ועל מנת שנוכל לעיין בו דחינו את מתן גזר

הדין. דו"ח האיבחון אמנם הוגש לנו ולמקרא תוכנו עולה, לכאורה, שמצבו הנפשי של

המשיב אינו חריג באופן קיצוני, כפי שניתן היה להעלות מן החומר הקודם שהיה לפנינו.

        .4גב'  קוגוט  מטעם המדינה, הדגישה לפנינו את דבר היותו של המשיב מדריכו החינוכי של המתלונן ואת היסוד של הפרת האימון שניתן למשיב עת נתמנה  כמדריך חינוכי. לעומת זאת פירטה לפנינו גב' שרון, מטעם המשיב את נסיבותיו האישיות של המשיב וכן הצביעה על אסמכתאות שונות שיש בהן, לטענתה, כדי ללמד שבית המשפט המחוזי לא הפריז לקולא בעונשו במידה המחייבת את התערבותנו.

קשה להעלות מן האסמכתאות שאוזכרו על ידי פרקליטת המשיב מהי רמת הענישה

שהיתה מקובלת על בתי המשפט בעבירות מן הסוג הנדון; הובא לפנינו פסק הדין שניתן בע"פ  5433/90(לא פורסם) בו נדון ענין דומה לנושא הערעור וגם בו בוצעו מעשים דומים על ידי מדריך בפנימיה של נערים  לגבי  שני חניכים ובמספר רב של מקרים. בית המשפט המחוזי השית על  הנאשם  באותו מקרה עונש מאסר לתקופה של ארבע שנים, מתוכן שנה ומחצה לריצוי בפועל והיתרה על תנאי. המדינה ביקשה להחמיר בעונש ובית משפט זה קבע שאכן העונש הוא קל במידה המצדיקה התערבות,

ועם זאת ראה לקבל את המלצת שירות המבחן שלא להאריך את תקופת המאסר רק מן

הטעם שביני לביני חלו תמורות משמעותיות לטובה במצבו של הנאשם והארכת תקופת המאסר עלולה לשבש תהליך שיקומי שבו היה הנאשם נתון. בנסיבות  מיוחדות  אלו החליט בית משפט זה להוסיף על העונש שנקצב לנאשם בבית המשפט המחוזי גם צו של פיקוח שירות המבחן. ענין אחר נדון בע"פ   1510/91(לא פורסם) בו נדון עניינו של יו"ר אגודה ספורטיבית שביצע בקטין מעשי עבירה של מעשה מגונה בכפייה ומעשה מגונה בקטין למטה מגיל 14 , ששיחק בכדורגל באותה אגודה ספורטיבית.

המערער נדון  שם  ל-שבע  שנות מאסר, מתוכן ארבע שנים לריצוי בפועל והיתרה על תנאי, ובית משפט זה בדחותו את הערעור על ההרשעה גם סירב להקל בעונשו.

        .5כמו שכתב בית המשפט המחוזי, הרי המקרה שלפנינו חמור באופיו ובנסיבותיו; לבד מהעבירה המינית האסורה, נכרך במעשה גם יסוד חמור של הפרת האימון שניתן במשיב על ידי מי שמינה אותו להיות מדריך באותו מוסד חינוכי; גם אם ייתכן שבעבר ראו בתי המשפט להקל במידה מסויימת בעונשיהם של העבריינים מסוגו של המשיב, הרי משרבו מקרי העבירה הנדונים יש עמנו מקום להחמיר ברמת הענישה; ולדעתנו יש לתת בעתיד בעבירות מהסוג הנדון משקל יתר לשיקולי הרתעה ראויים, התקפים לא רק לגבי הנאשם עצמו אלא גם לגבי עבריינים פוטנציאליים מסוגו.

רק מן הטעם שדנים אנו בעניינו של המשיב בערכאת ערעור לא נחמיר בדינו כפי

       שמן הראוי היה לעשות בערכאה הראשונה.

אנו מקבלים את ערעורה של המדינה ומטילים על המשיב עונש מאסר לתקופה של

שלוש שנים, מתוכן שנתיים לריצוי בפועל מיום מעצרו והיתרה על תנאי והתנאי הוא

       כפי שנקבע בבית המשפט המחוזי.