לוי אבי אלברט

סיכום פסק הדין – עפ (חי') 3634/03 מדינת ישראל נ' לוי/אבי אלברט

פרטי הנאשם

• שם: לוי/אבי אלברט

• שנת לידה: 2.9.1958

• עיר מגורים: לא צוינה במפורש (אך נרמז כי התגורר באזור הקריות והעתיק מקום מגוריו לאחר האירועים)

עובדות המקרה

אבי אלברט לוי הורשע בארבעה מקרים שונים של אלימות ואיומים כלפי אשתו לשעבר:

• אישום ראשון (14.4.2001):

  • הנאשם חבט באגרופיו בפני רעייתו, גרם לה לנפיחות בלחי שמאל.

  • הורשע בעבירת תקיפה חבלנית חמורה – תקיפת בן זוג (סעיפים 380 + 382(ג) לחוק העונשין).

• אישום שני (2.5.2001):

  • הנאשם איים על רעייתו שיהרוג אותה אם תלך להתלונן במשטרה.

  • הורשע בעבירת איומים (סעיף 192 לחוק העונשין).

בנוסף, הודה בשני תיקים נוספים (תחנת זבולון) בגין איומים ותקיפה סתם:

• תיק פ"א 20173/01 (4.11.2001) – איומים ותקיפה סתם.

• תיק פ"א 15701/01 (25.8.2001) – איומים בלבד.

הליך משפטי

• בית משפט השלום בקריות (השופט א. מגן) גזר בתחילה על הנאשם 4 חודשי מאסר על תנאי בלבד, מבלי להפעיל חמישה מאסרים מותנים שהיו תלויים ועומדים נגדו, מהטעם שלא הוצגו בפניו העתקי גזרי דין מאושרים להוכיח את קיומם של אותם מאסרים מותנים.

• המדינה ערערה לבית המשפט המחוזי בחיפה על קולת העונש ואי הפעלת המאסרים המותנים.

• בערעור, הגישה הפרקליטות העתקים מאושרים של כל גזרי הדין הקודמים שבהם הוטלו המאסרים המותנים.

פסק הדין בערעור

בית המשפט המחוזי (ברלינר, גריל, דר) קיבל את ערעור המדינה וקבע:

• חמשת המאסרים המותנים שהיו תלויים ועומדים נגד הנאשם חייבים הפעלה, משום שהנאשם חזר וביצע עבירות דומות.

• אין מנוס מלהפעיל את המאסרים המותנים, גם בשים לב לחלוף הזמן ולשינוי הנטען באורח חייו של הנאשם.

• כל עונשי המאסר ירוצו בחופף, כך שבפועל נגזר על הנאשם עונש של 12 חודשי מאסר בפועל, מתוכם 6 חודשי מאסר בפועל והיתרה על תנאי ל-2 שנים, בתנאי שלא יעבור עבירת אלימות נוספת.

בנוסף הופעלו:

• 4 חודשי מאסר על תנאי מת.פ. 2355/01

• 4 חודשי מאסר על תנאי מת.פ. 3823/01

• 6 חודשי מאסר על תנאי מת.פ. 7067/00

• 6 חודשי מאסר על תנאי מת.פ. 5048/00

• 12 חודשי מאסר על תנאי מת.פ. 2825/00

הכל ירוצה בחופף, ולכן סכום המאסר בפועל עמד על 12 חודשים.

נימוקים מרכזיים של המחוזי

• הוכחת גזרי דין קודמים – העדר העתקים מאושרים תוקן בערכאת הערעור, ואין בכך כדי למנוע את הפעלת המאסרים המותנים.

• מבחן מהותי ולא טכני – די בכך שהעבירות שבוצעו כוללות את יסודות העבירות עליהן הוטל המאסר המותנה, גם אם אינן זהות לחלוטין.

• הרתעה ואינטרס ציבורי – יש להגן על הציבור ולמנוע הישנות עבירות אלימות במשפחה.

• התחשבות בשיקום – ביהמ"ש שקל את ניסיונותיו של הנאשם לשקם את חייו, אך לא מצא בכך עילה להימנע מהפעלת המאסרים המותנים.