זוהיר כורד

האישומים: נגד זוהיר כורד הוגש כתב אישום המייחס לו עבירות של אונס וניסיון למעשה סדום, לפי סעיפים 345(א)(1) ו-347(ב), בזיקה לסעיף 25 לחוק העונשין, התשל"ז-1977.

רקע המקרה וטענות הצדדים: על פי כתב האישום, המעשים המיוחסים לכורד בוצעו ככל הנראה בניצול מצוקתה של המתלוננת, אישה שנזקקה לשירותי הסעה של המשיב בשעת לילה מאוחרת ולא היה ברשותה סכום כסף מספיק להסעה כפי שדרש. המבקשת (מדינת ישראל) עתרה למעצרו של המשיב עד תום ההליכים המשפטיים, בשל חומרת העבירות ונסיבות ביצוען, המקימות חזקת מסוכנות.

מנגד, בא כוחו של המשיב הציע חלופת מעצר - מעצר בית בבית הוריו, יחד עם תנאי שחרור נוספים שייקבעו על ידי בית המשפט.

החלטת בית המשפט: בית המשפט קבע כי למרות חומרת העבירה ונסיבות ביצועה, אין די בכך כדי להורות על החזקתו של נאשם במתקן כליאה. על פי חוק המעצרים, יש לבדוק אם ניתן להשיג את מטרת המעצר (מניעת שיבוש הליכי משפט או מסוכנות) בדרך של שחרור בערובה וקביעת תנאים.

במקרה זה, בית המשפט לא מצא את חלופת המעצר שהוצעה על ידי המשיב (מעצר בית בבית הוריו) כמתאימה. לפיכך, בית המשפט הורה על שחרורו של זוהיר כורד בכפוף לתנאים הבאים:

• העתקת מקום מגורים: המשיב יעתיק את מקום מגוריו לדירת פאוזיה וסעיד עג'ינה בכפר מכר.

• מעצר בית מלא ופיקוח: הוא יהיה נתון במעצר בית מלא בדירה זו, תחת פיקוח מתמיד של בתו או חתנו, ובאופן שכל הפרה מצידו תדווח מיד למשטרת ישראל. הוא לא יצא מהדירה, אלא לשם התייצבות למשפטו.

• איסור יצירת קשר: המשיב יימנע מליצור קשר ישיר או עקיף, הן עם הקטינה ג'מילה והן עם מי מהוריה.

• הפקדת ערבות: המשיב יפקיד בקופת בית המשפט סך של 25,000 ש"ח (במזומן או בערבות בנקאית).

• ערבות עצמית: בתו וחתנו של המשיב יחתמו על ערבות עצמית בסך 50,000 ש"ח.

• עיכוב יציאה מהארץ: יציאתו של המשיב מן הארץ תעוכב, ודרכונו יופקד במזכירות בית המשפט לפני שחרורו.

בית המשפט הדגיש כי העבירה המיוחסת למשיב, המוגדרת "מבישה", והחשש לחזרה על מעשה כזה, מצדיקים את התנאים הללו.

עוד טוענת המדינה כי המשיב נחקר בחודש ספטמבר 1999 על חשדות לביצוע מעשה מגונה בקטינה וגניבת ארנקה, במהלך נסיעה במונית שנהג בה.