שלמה עזריה

• בפגישה הראשונה: עזריה נפגש עם המתלוננת בתחנה המרכזית בנתניה, הוביל אותה לבניין ועלה עמה לאחד החדרים. שם, נעל את הדלת, הורה לה לשבת, דחף אותה על המיטה, נשכב חלקית עליה והחל לגעת בשדיה ובאיבר מינה, מתחת לבגדים ומעליהם, וניסה להוריד את מכנסיה. הוא המשיך במעשיו למרות שהמתלוננת ניסתה לדחוף אותו וצעקה, עד שחדל.

• בפגישה השנייה: עזריה פגש את המתלוננת שוב בתחנה המרכזית, הוביל אותה לבית מלון ועלה עמה לחדר. הוא נעל את הדלת, דחף אותה למיטה, נשכב מעליה והחל לגעת בה מעל הבגדים, בשדיה, באיבר מינה ובישבנה. לאחר מכן, הסיר את חולצתה העליונה ומישש את חזה שלה, הכניס ידיים מתחת למכנסיה ומישש את איבר מינה. לבסוף, התיישב על בטנה לאחר שפשט את מכנסיו ותחתוניו, והחל לאונן מעל בטנה של המתלוננת. הוא ניסה להסיר את בגדיה, אך היא החזיקה אותם בחוזקה ודחפה את ידיו, וביקשה ממנו להפסיק.

• בפגישה השלישית: עזריה הוביל את המתלוננת לאותו בניין בו בוצעו המעשים בפעם הראשונה. הוא חזר על מעשים דומים של נגיעה באיבר מינה ובישבנה של המתלוננת, מבלי שהפשיט אותה מבגדיה. עזריה פשט את בגדיו, נותר בתחתונים וגופייה והמשיך לגעת במתלוננת ונשכב מעליה, כשהמתלוננת דוחפת אותו.

גרסת הנאשם

הנאשם כפר בעובדות כתב האישום המקורי. הוא טען שאכן פגש במתלוננת לפני האירועים, והודה שהתקשר לביתה ושוחח עם אמה. לאחר שכתב האישום תוקן בשנית והוספה העובדה שאונן על בטנה של המתלוננת, סנגורו של הנאשם הוסיף תגובה לפיה הייתה פגישה אחת בנוכחות אביה של המתלוננת, שנמשכה 12 דקות, בה הנאשם והמתלוננת ראו ודיברו זה עם זו. בעדותו בבית המשפט, טען הנאשם כי המתלוננת המציאה את הסיפור כדי לנקום בו על שניסה לגבות חוב מאביה, וכי הדברים המיוחסים לו הם "הזיה של ילדה צעירה".

המתלוננת היא עדת התביעה המרכזית והיחידה בתיק. התלונה הוגשה כשנתיים לאחר המעשים, כשהילדה שמרה את הדברים בלבה.