יצחק בן שי ורסנו

בבחני את עניינו של המשיב לא ניתן להתעלם מכך שהוא מצוי בשלב ראשוני ביותר של הטיפול, שהחל אך בחודש ספטמבר 2005. המשיב נמנע מלפנות לעזרה כל עוד לא נעצר וזאת אף שהיה ככל הנראה כבר ער למשיכתו לקטינות. לאלה יש להוסיף כי כאמור, מהחומר שבפניי עולה, כי לא אחת, בשל תופעות לוואי הכרוכות בטיפול התרופתי, מפסיקים המטופלים את הטיפול. גם אם עמדתם של המומחים הרפואיים - אותה אני מכבדת - היא כי הטיפול התרופתי ריסן את הפנטזיות והדחפים המיניים של המשיב, איני רואה לקבל כקביעה לפיה המסוכנות של המשיב לילדים הוסרה באופן ודאי לאחר טיפול כה קצר. המומחים עצמם ציינו כי הצלחת הטיפול מותנית בהיותו משולב עם טיפול נפשי. ברי כי טיפול נפשי מצריך פרק זמן ממושך יותר על מנת שניתן יהיה להיווכח כי הוא בעל תועלת ממשית. כמו כן לא ניתן להתעלם מהקושי לפקח על התמדתו של המשיב בטיפול, כך שלא ישוב ויהווה סכנה לילדים רכים בשנים. זאת, במיוחד לאחר שהפסיק טיפול קבוצתי בו שולב לאחר הרשעתו ואשר מיועד לעברייני מין וכן בשים לב לכך שהפניה לטיפול היא ככל הנראה תולדה של המעצר הנוכחי