יצחק אלחנן אוחנה

טיעוני הצדדים לעונש

• המאשימה (המדינה): הדגישה את הפגיעה בקטינות (בנות 9) וברצונן החופשי. דרשה לקבוע מתחם ענישה נפרד לכל אישום: 6-12 חודשי מאסר בפועל לאישום הראשון, ומספר חודשים עד 10 חודשים לאישום השני. ביקשה להטיל עונש של 11 חודשי מאסר בפועל, מאסר על תנאי ופיצוי משמעותי.

• ההגנה: ביקשה לראות בשני האישומים אירוע עברייני אחד ולקבוע מתחם ענישה כולל של 3-4 חודשי מאסר (שיוכלו לרוצות בעבודות שירות) עד 10 חודשים. ההגנה ביקשה למקם את הנאשם בתחתית המתחם בשל גילו והיעדר עבר פלילי, ובהמשך דרשה עונש קצר שירוצה בעבודות שירות.

הכרעת בית המשפט

1. הבחנה בין האישומים: בית המשפט קיבל את עמדת המאשימה וקבע כי מדובר בשני אירועים עברייניים נפרדים, שכן מדובר בשתי קטינות שונות ובשתי זירות שונות, למרות סמיכות הזמנים וזהות העושה. לכן, נקבע מתחם ענישה נפרד לכל מעשה.

2. מתחם הענישה: בית המשפט קבע כי העונש ההולם לכל אחת מהעבירות בהן הורשע הנאשם נע בין שישה חודשי מאסר (שיכול וירוצו בעבודות שירות) לבין 30 חודשי מאסר. בית המשפט התייחס לחומרת העבירה, לניצול כוחני של חולשת הקטינות, ולצורך בהרתעת הרבים.

3. שיקולים בקביעת העונש:

   • חומרת המעשים: הנאשם ניסה לבצע מעשים מגונים בשתי קטינות מתחת לגיל 14, תוך ניצול תמימותן.

   • ערכים חברתיים שנפגעו: ביטחון, אוטונומיה על הגוף והנפש, ושלמות הגוף והנפש.

   • חריגה מהמתחם: לא נמצאה עילה לחרוג מהמתחם לטובת שיקום, שכן הנאשם שלל צורך בטיפול.

   • שיקולים לטובת הנאשם: זוהי עבירה ראשונה של הנאשם (ככל הנראה), וכן נשקל חלוף הזמן, אם כי צויין שהתמשכות ההליכים נבעה מריבוי דיונים בתיק.

   • נזק לקורבנות: למרות שלא נגרם נזק חמור בפועל בזכות תושיית הקטינות, בית המשפט הדגיש את פוטנציאל הנזק והזעזוע שחוו.

גזר הדין הסופי

לאור כל השיקולים, בית המשפט קבע כי העונש המתאים מחייב הרחקה של הנאשם מהחברה. למרות שמתחם הענישה שנקבע מצטבר לשנים עשר חודשי מאסר כרף תחתון, בית המשפט החליט לחפוף את העונש המצטבר.

הנאשם נדון לעונשים הבאים:

• 10 חודשי מאסר. הנאשם יתייצב לריצוי המאסר בבית מעצר ניצן ב-3 בנובמבר 2024.

• 10 חודשי מאסר על תנאי למשך 3 שנים, בתנאי שלא יבצע עבירת מין מכל סוג שהוא. התנאי יחל מיום שחרורו מהכלא.

• פיצוי בסך 3,500 ₪ לכל אחת מהמתלוננות, שישולם תוך 90 ימים.