רונן אדלר

רונן אדלר, גבר נשוי, אב לשתי ילדות, קם בוקר אחד והחליט שמה שחסר לו בחיים זו פגישה עם מישהי. לא, לא פגישה עסקית, לא פגישת הורים, אפילו לא מפגש מחזור. הוא פשוט יצא מהבית – ככל הנראה תוך דילוג על פרק “נא לא לבגוד” שבכתובה – כדי לפגוש גברת מהאינטרנט.

אבל אל תטעו – לא מדובר באדם נטול עקרונות! כשנשאל לגילה של הצעירה, השיב שהוא כלל לא בירר. איזה קונספט מרענן של הימנעות מחשש: אם לא שואלים, אי אפשר לדעת, ואם לא יודעים – אז כנראה שגם אין עבירה, נכון? דוקטור פיל היה גאה.

האם מדובר בעניין רומנטי? חברי? דתי? ובכן, רונן טוען בתוקף שזו הייתה בסך הכל “פגישה תמימה”. תמים כמו שועל בתא תרנגולות. "היא הייתה צריכה עזרה", הוא מסביר, ולנו נותר רק לתהות אם מדובר בעזרה בשיעורי בית או אולי בהכוונה מוסרית ממי שכבר הספיק לחצות את קו התום.

רונן, כך נראה, לא חשב שההשלכות של מעשיו יגיעו לידי חקירה. זה תמיד מפתיע כשמדינה עם שיטור חוקי מתעקשת לשאול שאלות כמו "מי?" ו"בן כמה?" ו"למה בכלל?" – כאילו שהם לא מבינים שפשוט היה חסר לו קצת "חום אנושי".

בסופו של יום, אדלר לא הציע תירוץ חדש או מקורי, רק עוד וריאציה על "לא ידעתי". וגם אם נניח לו ליהנות מהספק, נשאלת השאלה: כמה תמימות אדם יכול לטעון כשהוא נושא טבעת נישואין ביד אחת ואת האמת מתחת לשולחן?