אלברט בן סעדני טמים

• כלפי פ.נ.: במהלך השנים 1990-1994, נטען כי הנאשם ביצע בה מעשים מגונים בעל כרחה ותוך ניצול מצבה שמנע התנגדות. מעשים אלו כללו נישוק בפניה ובצווארה, ליטוף חזה, ונגיעה באצבעותיו באיבר מינה, תוך שימוש בכוח, אמצעי לחץ ואיומים. כמו כן, נטען כי בשנת 1990, הוא החדיר את אצבעותיו לאיבר מינה ללא הסכמתה החופשית, גם כן באמצעות כוח, לחץ ואיומים. יצוין כי בשלב הסיכומים ביקש התובע לזכות את הנאשם מעבירת האינוס.

• כלפי ל.נ.: במהלך השנים 1989-1993, נטען כי הנאשם ביצע בה מעשים מגונים בעל כרחה ותוך ניצול מצבה שמנע התנגדות. מעשים אלו כללו ליטוף חזה, נגיעה בין רגליה, שכיבה עליה, ניסיונות להוריד את בגדיה, הצמדות אליה והתחככות בה, גם כן תוך שימוש בכוח והפעלת אמצעי לחץ.

הכרעת הדין המסמך שהוגש הינו "הכרעת דין", בו בית המשפט הכריע בשאלת האשמה או החפות של הנאשם