שגיא ראובן פלדמן

קביעת מתחם העונש ההולם:

• בית המשפט קבע כי יש להתייחס לכלל העבירות כאל "אירוע אחד" בשל הקשר הענייני ההדוק ביניהן.

• הודגשה חומרת העבירות ופגיעתן בערכים חברתיים חשובים כמו הגנה על שלום הקטין, ביטחונו, נפשו, כבודו והאוטונומיה על גופו.

• המעשים בוצעו תוך ניצול פערי הגילאים והאמון של הקטין בנאשם. בית המשפט דחה את טענת ההגנה בדבר היעדר תכנון, וציין כי מדובר במעשים שנמשכו תקופה ארוכה ולא במעידה חד פעמית.

• נקבע כי הנזק בעבירות מין הוא אינהרנטי, וכי תסקיר נפגע העבירה אכן שיקף פגיעה משמעותית בקטין ובמשפחתו.

• מדיניות הענישה בעבירות מין בקטינים היא מחמירה, תוך העדפת השיקול ההרתעתי.

• בהתבסס על הפסיקה הרלוונטית, בית המשפט קבע כי מתחם העונש ההולם נע בין 8 ל-15 שנות מאסר בפועל, בצירוף עונשים נלווים.

גזירת העונש בתוך המתחם:

• שיקולים לקולא: הנאשם ללא הרשעות קודמות, נטל אחריות מלאה, הודה במעשים, שיתף פעולה עם החקירה, הביע חרטה ואמפתיה למצב הקטין, וחסך זמן שיפוטי. כמו כן, נלקח בחשבון מצבו הנפשי הרגיש של הנאשם (סכיזופרניה, נכות 100% מביטוח לאומי) וקשיי שהייתו בכלא.

• שיקולים לחומרא: חומרת המעשים, הצורך בהרתעת היחיד והרבים.

• העונש שנגזר: בית המשפט גזר על הנאשם 10.5 שנות מאסר בפועל.

• עונשים נלווים: מאסרים מותנים לתקופות של 18 ו-8 חודשים, ופיצוי לקטין בסך 50,000 ש"ח.