ישי חיים צחור

ישי חיים צחור: בין הודאה להתכחשות – ההרשעה שנותרה

שם: ישי חיים צחור
שנת לידה משוערת: 1970–1971
עיר מגורים: לא צוינה במפורש

ישי חיים צחור, בן 44 בעת מעצרו, הורשע בניסיון להטרדה מינית של קטינה באמצעות האינטרנט. צחור נחשף לאחר שהתכתב באפליקציית צ'אט עם אדם שהתחזה לילדה בת 13 בשם "טלי". במהלך ההתכתבות, ביקש ממנה להגיע אליו לירושלים, שוחח עמה על מין, ואפילו העלה הצעות מפורשות לקיום יחסים – תוך שהוא מודע היטב לגילה.

מהלך החקירה:

לאחר תפיסתו הוזמן צחור לחקירה, שם הודה לא רק בהתכתבויות עם הקטינה, אלא חשף מיוזמתו פרטים על עבירות מין חמורות שביצע, לטענתו, בבתו החורגת ובשכנתו בעבר.

בעוד העדות של השכנה חיזקה את גרסתו, בתו החורגת הכחישה נחרצות כל פגיעה. גם האם, אשתו של צחור, תמכה בגרסת הבת. ההודאה של צחור בחקירתו השנייה הייתה מפורטת, אך הוא חזר בו בהמשך וטען כי מדובר בהודאת שווא שנבעה מלחץ. הוא אף טען שסבל מהתעללות מילולית מצד החוקרים, ושהתיאורים שמסר התבססו על "סרטים מהאינטרנט".

הכרעת הדין:

בית המשפט המחוזי קבע כי צחור יורשע הן בהתכתבות המינית עם הקטינה, והן בעבירות מין במשפחה. נגזרו עליו 4 שנות מאסר בפועל ועונשי מאסר על תנאי.

אולם, בערעור לבית המשפט העליון, קיבלו השופטים את טענתו כי אין להרשיעו בעבירות המין כלפי בתו החורגת – נוכח חוסר בתימוכין חיצוניים להודאתו, ובעיקר לנוכח הכחשת המתלוננת. ההרשעה בגין ההתכתבות המינית עם מי שסבר כי היא קטינה – נותרה על כנה.

מסקנה:

פרשת ישי חיים צחור ממחישה את המורכבות שבין הודאה במשטרה לבין עמידתה במבחן ראייתי ומשפטי. מצד אחד, יש להגן על קטינים מפני טורפים ברשת. מצד שני, הרשעות בעבירות כה חמורות חייבות להישען על תשתית איתנה – ולא על הודאות בודדות שיכולות להתקבל בלחץ.

הסיפור גם מדגיש את החשיבות בפעולות יזומות של אזרחים לחשיפת עברייני מין, לצד האתגר המשפטי שבקבלה או דחייה של ראיות מסוג זה.